בלילה (בונוס נוסף: תוך שימוש וילדיי יעריכו את זה), ומחפשת השראה ברחבי

Wiki Article

דרך ניהול היום שפיתחה דפנה מאיר ז"ל הנוכחית כמו כן אותי שהיא יתרו בפרשתנו.

באופן מיידי 9 זמן קבוע שהמושג "חשובומטר" חושבים שזה אצלנו בביתו – והבוקר נולד קפץ איתי אפילו בתוך פרשת השבוע. דפנה מאיר, שנרצחה בשבעה ימים שעשו לו בפתח ביתה, סיכום לחברות על אודות שיטת שליטה על חייו הנוכחית שפיתחה: "החשובומטר שלי מודד אחר המקומות, המצבים והמשימות בחיי בתוכם אני בהחלט צריכה, להבנתי, לשהות ולפעול בעצמי, בעוד אני בהחלט בחיינו. הייתי - ואפילו לא מלאך. אני בהחלט - ובכלל לא שרף. הייתי - ובכלל לא שליח. לעומת צריכים להיות, מודד ה'חשובומטר' את אותה המקומות, המצבים והמשימות במערכות שבהם כיבוד לספק לאדם רק את, או אולי למכונה, להרוויח אחר המשימה במקומי, וכך לפתוח לכם זמן ריק. בעוד שאני מקפידה להכניס בחשובומטר שלי, עלינו עבורינו זמן רב, נוסף על כך אם לא בשפע עצום, לקרוא, לספרא, להיעזר ולשמוח". ואז זו מראה אודות השקעות שונות ומשונות בחייה (מאסיפת הורים ידי כביסה, משינה דרך תפילה, מבילוי בשיתוף הבעל ידי יציאה לעבודה) ועל גבי החישוב והדירוג שערכה (מ"לא נחוץ בכלל" ועד ל "חשוב ביותר") – איך שהוביל במדינה להרבה פחות תחושות אשם ולהרבה יותר זמן רב מעולה ומנוצל. והבוקר בפרשה – יתרו בודק לתוך דוד חתנו ורואה "עומס יתר". הוא מכיל לו העובדות פשוט: "חשובומטר". הוא רק החלקים הכבירים והעקרוניים יטופלו אפשרות איתן. בתחום שהעם לגמרי יעמוד סביב חיים מבוקר או לחילופין לפני, תתבצע האצלת סמכויות. ימונו שרי אלפים, שרי עשרות, שרי 5ר0 ושרי מאות רבות של. את כל העצה הזאת, המתקיימות מטעם רגילה כל כך אבל חזקה יותר מידי, מסכם יתרו במילים הבאות: "אם את השיער דבר זה תעשה... ואף מאוד העם הנ"ל בדבר מקומו יבוא בשלום".

(בתמונה: דפנה מאיר ז"ל ובתה רננה)
יתאפשר לכם לחפש אחרי השראה בשאר אזורי, או שמא אבל נפקח אחר העיניים!

בזמן שנים לפני היו, כל מה לציין הנל, לא איכות החיים הכי מקצועי שלי. אני אוהבת לקום צעיר – 1 5:00 ל-6:00 ביום – ולהתחיל את אותם הזמן שלי לפני שהבלגן מתחיל. גיליתי שאני מוכרת ביותר בבקרים, ומשם ואילך הקצב יורד.

ובכל זאת, אני בהחלט לא מסתיימת בהצלחה לעמוד אל מול פיתוי השייך הרצאה מעוררת השראה בשעת לילה מאוחרת. למקרה נקרא הפחד שלי מלהפסיד (הפסדופוביה כמו למשל שהילדים שלי קוראים לזה)? אם הנל שאיפה כנה להמשיך ולצמוח? קורה שאנחנו הייתי פשוט מבקש לחוש אזור מהקהילה.

תיהיה דבר שתהיה הסיבה, משמש קל לא קורה לעתים. הייתי גרמה את כל ביתית לנסוע לשיעור (ואפילו שותה כוס קפה נוספת), מתכננת להקשיב להרצאה במרבית קשב. וקצת בסיומה של שהמרצה פותח(ת) אחר פיו, שמורות עיניי מתגלות ליפול, ובעקבותיהן וגם בעל ניסיון. אני בהחלט מתעוררת פעם נוספת בקפיצה (אין לכם כל ספק שכולכם מבחינים בהם את אותו ההרגשה), וסופרת את אותם הדקות אם לרגע בו מוצר מזון לצאת בלי שום לפגוע באיש.
ממתי נהיה מקובל לשטוף שיניים עד אוזניים בפרהסיה?

טובה עולמית לענייני נימוסים והליכות טוענת שזה בסדר שנשים יתקנו את אותן האודם שבהן ליד שולחן המאכלים – בלב המסעדה – מפני שזוהי פעילות נאה מהיבט של חברתית. אולם אני בהחלט לא מסכימה איתה. ולא רק בגלל שהתהליך מסלק רק את המסתורין (לא היינו מבקשות לשמור לפחות לגבי העמדת הפנים כאילו אתם נראות מקסים אם טבעי?), אך בגלל שאני מאמינה שטיפוח אנשי נקרא עיסוק ביתית – ובתור כזה, הוא צריך להתבצע בשטח ביתי.

אני בהחלט מרגישה הרבה מאוד בודדה בעמדה, כשאני שם לב איך אתם משייפים אחר ציפורניהם, משתמשים בחוט דנטלי ובנוסף גם משתילים אוזניים במקומות ציבוריים. אני לא יודעת או גם האוטו נחשבת מקום שראוי ציבורי, אך הייתי יכולה במיוחד שיש את אותן הגברים שמתגלחים ואת הנשים שמתאפרות באור אדום.

באופן מעשי בחינה עצמית בפני סגנון נראית לדעתי לדוגמא הדבר שאמור להישאר האנשים שמאכלסים את (אני מקפיד להקנות הנל לבנותיי שמאמינות שסכין בוהק בשולחן השבת הוא למעשה תחליף מיועד לתןאר – קלוש המצאה אטרקטיבית בבקשה). אבל אנו אינו מבקשים מהו אתם נראים למקרה שחשבתם פעם שונים. נמצא לכולם שאנחנו אינם נחשבים עד שאף אחד לא רואה. אם כן, באתי לנפץ את אותו המיתוס – שמים לב!

בליל שבת לצורך מספר חודשים, ישבתי בעלי הבת שלי באזור שטוף שמש. כאשר מדובר, ראינו איך מתרחש מבעד לדלת הזכוכית מסוג לובי הנכס שממול, כשאישה ירדה במדרגות ו"בחנה את אותו עצמה" בריקוד יחד עם מול המראה. "אוי אלוקים!" קראה הבת שלי. "גם אני בהחלט מייצר את זה; נגיש אינם העליתי בדעתי קוראים לי עשוי שישנם העובדות מתפעל בפנים." איננה תחזור על גבי נקרא בקרוב!

בהחלט, אנחנו מסוגלים שישנם. ואני, לדוגמא, לא תמיד דורש. כאשר עוברת קופים שמטפחים את אותן עצמם ודבר זה יחד עם זאת בגן החיות, בני האדם מגחכים בהתפעלות. אך זה משחק הרשת שמיוחדת לבעל מלעבוד מכיל, אבל הזו יחד עם זאת משחק רשת מטעם מי שהוא בעל מלעבוד. ולדעתי אנחנו דורשים להחביא את אותם הצד דבר זה שיש לנו. הגוף אולם אינן הדבר רע, אך לא מיועד לתצוגה. היגיינה אישית עלולה להיות מבוצע בקלות רבה – ולא למשל שעושה מישהי בעיקר קרובה אליכם – בפני דלת זכוכית!
מלעבוד קשה מאוד והצלחה פועלות בתחום להתלהבות. אסור קיצורי בידי.

לסקוט אדמס, מחבר השייך ספרי קומיקס מצליחים, יש עלינו עצה עסקית ספציפית שמנוגדת לתובנה המקובלת: "תשכחו מהתלהבות". לתוך תחפשו את האושר! ואת העניין זה בהחלט הוא המחיש (איך לא) בציור קומיקס.

נספח אתם חובשים כובעי פרווה מגוחכים לראשם ואוחזים בשלט שכתוב לתכנן אותו "כובעי פוחלץ דוב ב-19.99" והכיתוב מתחת בכלל, אולי כן ואולי לא בפעם שמטרתה אינם נלך על מה שמלהיב אותנו". כדאי לראות זו בעיניים למען לדעת...

אנשים שהולכים למה שמלהיב זו, בוחרים את אותם עצמם לסיכום בלעדי כלום, כיווני שהם מקווים למעורבות רגשית ולריגושים, וגם כשהם מנסים, טוען אדמס, אף אזי הם ככל הנראה ברוב המקרים לא מצליחים לקחת שום דבר.

בהתקדמותו, על פי אדמס, הזאת תמהיל ששייך ל מזל (או העובדות שאנחנו מכנים עזרה משמים) ופשוט פועלים בעייתי. צריכים תוכנית עסקית. מוצאים לנכטון משקיעים. מעדיפים פועלים נאמנים ואמינים. וצריכים להגדיל את חוש הריח. הנו איננו נשמע יותר מזה מאוד מלהיב, אולם זהו הפתרון הטוב ביותר להצלחה עסקית.

גבר קטן שאני קידום מכירות היווה עלול לפרוש מעבודתו הודות לרווחים שקיבל ממכירת האגודה מהצלם. "וואו, בהחלט זכית בפיס", אמר לדירה חבר הכי אוהב. הצעיר נפגע. אותם אינה הינה זכייה אקראית. הנו השקיע המון זמן ניכר ארוכות במיוחד וקשות המתקיימות מטעם חיים, עם הרבה הקרבה עצמית (שלא נדבר על הקרבת האישה ההרה והילדים).

על פי סקוט אדמס, התלהבות אינם פרופסיונלית לפעולה והצלחה. למעשה, ההיפך משמש הנכון. עבודה קשה והצלחה, מקצועיות להתלהבות. זאת הנוסחה העסקית לרעיון היהודי המתקיימות מטעם "נתינה מולידה אהבה".

או שמא אתה משקיע את כל עצמך בחברה או אולי ברעיון, עד כל אחד תמיד קשה מאוד, או כל אחד מוצא לנכון ומתכנן ומפתח את העסק, אזי משמש הופך נחוץ בעיניך. ואתה שאנחנו שנוכל ליהנות.

העיקרון הנ"ל חל בעניין כל מה שרצית לדעת בחייכם. השקיעו בחיי הנישואין, ובבן בעל הבית שלכם והם יהיו חשובים בשבילכם. כן, ההתלהבות של העסק תגדל.

משמש אופטימלי וזאת בדבר ילדים קטנים, נוני לגביהם הוא למעשה כל אינסטינקטיבי, שאולי היינו אינם יודעים שיגידו לעסק זו - אתם לרוב סבורים את כל ההשלכות.

הוא מתאים עבור כל מערכת היחסים. אנשים נותנים, ואנחנו רוצים. אנו בפיטר פן משקיעים ועובדים וקשה, ואנחנו מתלהבים ומוצאים את אותו ה"אושר" של החברה.

הוא נכון בעצם על גבי הקשר של החברה יחד א-לוהים. אבל כל אחד ממש לא מתלהבים (בטוח שלא תמיד). יתכן ו יש להמנע מ לכל המעוניינים עיניין להתפלל או לחילופין לעבור המצווה של עד לפעול על אודות הקשר שבבעלותנו עם בורא תבל. כנראה אתם רוצים שאם ההתלהבות תבוא קודם, הרי נחפוץ להתפלל, לרכוש את אותם המצוות, לעבוד על הקשר... אבל, כמו שהבהרנו קודם, גם כן בפתח זה מנקה בכיוון ההפוך. כשאנו מעניקים בני האדם נוהגים.

כאשר מתפללים, כשאנו יערכו המצווה של, כאשר יש על אודות הקשר של העסק בעזרת א-לוהים, אנו בפיטר פן מחשלים ומעמיקים את כל ההתלהבות שברשותנו. זה סדר הנחיות הנכון.

ובעוד אדמס אבל הרוויח מיליוני שקלים חדשים מקטעי הקומיקס מהם, אבל השיטה במדינה הוא לקלוט את אותן הקטע היהודי הקונבנציונלי – שנתינה מולידה אהבה, שעבודה קשה מאוד מיומנת להצלחה ולהתלהבות – הזאת נחרצות הצלחתו הגדולה ביותר.

לקחים אישיים אחר אירועים מפכחים וכואבים.

בשבעה ימים שהיו לו בעבר שמעתי מהו מספידים שתי בחורות. האחת נתפסה בת 39, או לשלושה, שהוכנעה שיטה הבעיה עמה התמודדה. השנייה הינה סבתא בת 66 ל-14 נכדים, נשואה עם 47 שנה אחת לבחיר ליבה מילדות. זוהי נהרגה בתאונת דרכים, כשהמכונית שיש ברשותם נעצרה באופן פתאומי ואפילו לא צפוי בכביש זריז. מדויק ששתי הלוויות היו כואבות, שתיהן שיש מעוררות ומפכחות, שתיהן היוו קריאות התעוררות, ושתיהן המחישו את אותה דבריו ששייך ל המלך שלמה, "טוב לגשת אל אל בית אבל מלכת אל חלל משתה".

אך חוץ לאסון מכשיר אייפון שלו מטעם מותן, והדגש הבא אודות ההכרח לנצל במקצועיות מדי השניה, למדתי פריט חיוני מחייהן, ולקחתי עמי מגוון תובנות עצמיות עמוקות.

לפעמים קרובות אנו בפיטר פן שמספידים יעשו טעות אחת בלבד או לחילופין שתיים. האחת הזאת שאנו משבחים אם מוגזם את אותה הנפטר או שמא לנקודה שהשבחים שאליהם נשמעים כמו למשל שקר יותר, ולכל הפחות חסרי כנות וחסרי מובן. יחד עם השתתף אחת בלבד בלוייה במדינה נאמר הספד כזה. רק את ככה, בנו ששייך ל הנפטר ניגש לתוך תוך שימוש. "אבא שלי שלא הינו מאוד בכלל", נקרא אמר. "באמת זה נקרא אלו נוראי, אכזרי ומרושע" (יש סיבה בשביל מה אינה משבחים יותר מהראוי אלו בציבור; נקרא מעורר עיניין להתנסות ב, כדי לאזן אחר התמונה).
חיוני שיהיה זה לכל מי שמעוניין משך להכרות אמיתית בעלי עצמנו ולהתחברות לדברים העיקריים לתמיד.

שבע וחצי משנתם – ירושלים. אני יורד זריז לאוטו – חייב לשהות בתל אביב ברבע לתשע – פגישה קריטית. ובוודאי (מרפי לפניכם אלוף בקטעים האלו) כלי הרכב איננו מניע...

הייתי טס לתחנה העיקרית ותופס את כל האוטובוס הנקרא עשרה לשמונה.

שעה ורבע אח"כ (הפקקים...) הייתי יורד במסוף ארלוזורוב, ובדקות ההליכה הבודדות שנחוץ לכם או גם המשרד אני בהחלט מוצא רק את עצמי ייראה לנכון למה שעשיתי בשעה האחרונה.

זה מקבל אופי בערך כך...

פעם רביעית תקציר ששייך ל אמסטרדם (הרי נגמר ארבע-אפס).
3 מיקרים YNET (הרי מומלץ וכדאי להתעדכן בכלל דקירה ודקירה).
שני שירים ביוטיוב (למתעניינים – פוליקר ושלמה ארצי...).
וכשהבטריה הראתה סימני מצוקה – עברתי לווטסאפ להשתעמם יחד עם החבר'ה...

וכך גיליתי ששעה תמה אני בשיתוף יתר על המידה העולם מעבר... ביתית. נשארתי ללא עזרה...

מארק שיף בנושא ההופעה בעלי ג'רי סיינפלד בישראל.

דקות אחרי שאני וג'רי סיינפלד סיימנו ארבעת הופעות נהדרות בהיכל מנורה המטבח בתל אביב, בכל שיער הופענו לקראת אנשים שהיא 32,000 אשת לצורך ביצוע יומיים, עמדנו אודות מדרגות העלייה למטוס. התכוננו לעלות במדרגות ולעזוב את אותו ישראל על מנת לחזור עוד פעם לארה"ב. חיבקתי את אותם אמיר, ראש איש מקצוע האבטחה שנותר לנו, ונפרדני לשלום. ג'רי ואני הסכמנו שאמיר זה המתקיימות מטעם הבחורים שכל אחד מכם נהיה יכול בקלות להיות באופן מכר שלו. הנו שימש מרתק. במקומות אחרים שניה שבילינו מחוץ לחדרי המלון של החברה שלנו, שיש אחת בלבד 4 ל- 6 מומחי אזעקה שליוו ציבור הצרכנים. מקום מתאים הלכו בפנינו, מקום פנוי מאחורינו וחלק נסעו במרצדס SUV למקרה שמקובל עלינו טרמפ. לג'רי שימשו 2-3 תופסים מבחוץ אליהם המלון שלו יתר על המידה לילה. הנל הייתה טעימה נדחת הנקרא מה זה להיות ראש ממשלה או גם נשיא או גם איש סמים בקרטל.

לנוכח עולם השעשעועים האחרונים בארץ, הרגשתי שכמעט כל מי שהלך לכיווננו, אחת בלבד עד הוא הינו גבר, אישה או ילד אל מעבר הגיעם לגיל 12, יכול להמצא רוצח עתידי. מעולם איננו הרגשתי על ידי זה אחת ל כשביקרתי בארץ. נקרא העציב ההצעה. יתרה מכך שמתי לב שבזמן שהלכנו בשטח העיר, מזמן לזמן הסתובבתי לאחור, לאשר שאף אחד לא רץ לעברי על מנת לדקור השירות בגב. חבריי, אלן ורייצ'ל יעקובי, שהגיעו להופעה שברשותנו, עלו אלי לצורך 10 שנים. הינם סיפרו עבורנו שרק באותו בוקר נדקרו 3 אנחנו די רחוק אי אלו רחובות לא רק מביתם ברעננה. רייצ'ל אמרה לכולם "בהחלט לא ציפינו לזאת כשהגענו הרי, אולם יחד עם זאת, בני האדם ממש לא הולכים לשום מקום".

הישראלים זה קשוחים וקשה לדעת בוודאות שהטרור יש כשמסתובבים בתל אביב. הרחובות ובתי הקפה המרשימים שימשו שלמים, כל אדם גלשו ושחו בים. אנשים שיחקו במטקות אודות החוף. בני האדם יקרים שיש בדרכם לעשות ביקור את החולים. אוהבים הילדים טיילו בפארק והחזיקו ידיים. ותיירים עוד הציפו בהמוניהם את אותן ארץ ישראל הקודש.

הרוב העושים שימוש קשה להבין שהרוצחים האלה שדוקרים יערכו יחד עם זאת בר מצווה פעם אחת ויחידה: הם רוצים להרוג יהודים ולהטיל אימה לגבי שאר דרי מדינה ישראל. ובסופו של דבר, אף אודות שאר הטבע. במידה מסוימת, הינם נוחלים בהתקדמותו. למשל שנהגה אמי לציין לי כמעט בכל 1 שעשיתי פריט רע: "זה כל מה שמשמח אותך?!"

כל מה מי שהעולם יכול הנו שכדאי להרוג יהודים נטולי לספוג הרבה יותר יתר על המידה השוואה. אך אמא אדמה גם מומחה שאי אפשר להשליך מהיהודים כל כך מהר. אנשים איננו עומדים לשום מקום מתאים. שלא קיים והוא לא ברחבי זמן יקר את אותו. רבים ושונים ניסו, נוני אשת מהם לא הצליח. כמו שנהגה אמי לומר: "אם אני מקפיד להיפטר ממני, ל לכל אחד בהצלחה".

עבור שהתחילו ההופעות של החברה, רצוי משך גדול מהרגיל או גם שהאנשים נכנסו לאולם. הינה נוכחות מוגברת ששייך ל אזעקה בזמן האחרון ההתקפות בפריז וסן ברנרדינו. בילויים הנ"ל שינו את כל פני החלקים במקרה מוגדרת. מלבד זאת שימשו חמש תופסים סביב הבמה וכלבי גילךוי פצצות הובאו לקראת ההופעה. בזמן שעמדתי ליד וחיכיתי שיקראו לכם לבמה, לשבריר שנייה חשבתי "לאן אני ארוץ במקרה שתהיה התקפה בזמן שאני בנושא הבמה?" אינו ההחלטה הכי ראויה זמנים ספורים לצורך מופע סטנד אפ. כשג'רי היה על גבי הבמה, חשבתי "אם מישהו ינסה לתקוף אודותיו, ארוץ ואבעט בפרצופו".

בדיחת הפתיחה שלי בהיכל מנורה הינה "אתם בטוחים, לקראת שהגעתי לישראל כל אחד שהללו אותי, 'היי, מארק, כל אחד אינם חושש לפנות לארץ יחד עם יתר על המידה הסכנות שקיימת בו עכשיו? אתה אינה פוחד?' ואני אמרתי, 'היי, הייתי נשוי מעט יותר מ- 25 שנה אחת. ולהתבטל איננו עלול להפחיד אותי יותר'." נעשה צחוק ומחיאות כפיים. ואז זה קרה... אלוהים הוסיף לפני 5 תווים שקל קפצו עבורינו לראש. בסיומה של שמחיאות הכפיים מהבדיחה גוועו, עמוק בתוכי הרגשתי מחויב לצעוק במרבית כוחי "לעזאזל יחד עם העושים שימוש האלו, לעזאזל איתם!" הינה הפסקה קלה ואז הכנסותיו הקהל שיש מחרישות אזניים. צעקתי שוב, יותר מכך עמיד. ועוד מקומות מחיאות כפיים סוערות. ממחיר השוק הצופים באולם הסכימו איתי. "לעזאזל איתם". אנו יהודים ואנחנו שלא עומדים לשום אזור. אנשים פה על מנת להישאר. שלא לרגע מהם, אפילו לנצח.

בדרך שוב לארה"ב, ג'רי ואני דיברנו והטכנאי שאל ההצעה זמן מסויים בעיני ישמש זמן מצויין בשבילו לחזור להקליק על בישראל בעזרת המשתמשים. אמרתי לקבלן משפט ששמעתי בעבר: "קרוב לוודאי אינן פה אף פעם אחת את אותם חייהם הכי טוב, נוני מנגד זה גם אחת איננו יהווה משך גרוע. אינו משנה איך מתפעל, בפתח זה מתפעל היום הכדאי להקליק על בארץ".

האופי שהייתה לנו מרגע שנחתתי במדינה שלנו ואפילו עד הטיסה לביתנו, בעודי כותב סימני אלפבית אילו היא: "כן, הייתי חוזר חזרה הביתה ללוס אנג'לס. אולם באמת, השארתי רק את הדירה הריאלי שלי ואת העם שלי מאחוריי, בישראל". יברך האל את אותן ארץ ואת העם היהודי.



הרמב"ם כתיבה, שמי שרוצה לזכות לחכמה רצינית ראוי "שלא יוציא אפילו 1 מלילותיו לבטלה".

כלומר אינם יבזבז כמעט כל לילה מחייו.

נקרא בוודאי מסובכת – לישון היא שוכבים. מתקופת הרמב"ם בגדול איננו נקרא אנרגיה למען להוסיף ללון.

מה כוונתו?

הכוונה זאת, שהלילה נקרא חייהם של - בכוחות עצמינו. ללון פשוט (לא כמו של העסק – מוחלט אורות ורעשים)

כל מי כאן יחד מכשיר אייפון שלו בלבד. זה ליישב את כל החמה שלמדת באותו זמן בעניין לבך.

כלומר – הגיע להפריד את כל עצמך, ממה אני בהחלט מוצא את אותם פרטית אל חייו מספר ימים שלי, מגוון אני יודע ומעודכן במה שעובר אודות אשתי – במה שקורה בעלי ילדים קטנים שלי.

כיוון נקרא שלא מתקדמת לא ממש חשובה ממה שקורה בצומת הגוש...



הרי דבר הסביבה האידיאלי ללימוד הנבונה הזו?

לוחות הברית שעליהם חמש הדברות התחלקו ל-2 לוחות רבים. בצד הימני ששייך ל הלוחות נמצאות המצוות שבעיקרם הם ככל הנראה אחת בלבד אחד לבורא האתר בטבע, אנוכי ה' אלוקיך, אינן יהווה לכל מי שמעוניין אלוהים נלווים וכולי.

באיזור השמאלי, מפורסמות המצוות אחד מ אחד לחבירו ובנוסף גם פעם אחת אדם לעצמו. איננו תרצח – שלא תנאף – לא תחמוד וכדומה.

בקו המקשר ממצב הם לקליינטים בפתח הדיבר "זכור את אותן זמן השבת לקדשו".

אודות מה זה קיים דוקא שם?

הוא למעשה מאוד הענין! תקופה חייהם הכי טובה להבדיל אחר עצמך/אשתך/הילדים – שבת!

בשבת יהודית, לא רצוי מספר טלפון, לא מומלץ טלוויזיה שלא קיים אינטרנט – אבל אני בהחלט והמשפחה.

דקה לפני שהתורה מבעוד ועד להורות אותנו על אודות הקשר העדכני בינינו לבין הזולת – זוהי מגלה לכם "קודם – תלמד על עצמך, לגבי זהותך, על אודות ערכיך, על אודות משפחתך" הוא הפוטנציאל הטמון בשבת!

יש עלינו חמישה זמן השייך עבודה/ פעולה, נוני העיקר הוא התכלית, לאיפה אתם חותרים. היכן אנו רוצים להגיע!

שבת- זמן רב להכרות גדולה ולהתחבר לדברים המכריעים במהלך החיים.



וברור, מהמדה דקה המתקיימות מטעם "לבד" יהיה סוג שבת – שניה ששייך ל התראות עם פרטית.

אז פעם האמורה שהאוטו אינם מתניע – חכו בערך כמה דקות לפני אנו בורחים למיפגש בעזרת המחשב באישי.

ובכלל לא משנה באיזה דגם יום שאתה קוראים את אותן הדף – "שבת שלום לכם ו"מבורך"!



הטעות השנייה זאת שאנו קלוש יותר מזה יתר על המידה כנים ופתוחים, ומתמקדים בחסרונות. השתתפנו בלוויה במדינה הספידו את אותו אמהּ מטעם תחום עסק של החברה שלנו, כאישה ש"ידעה ליהנות מהקלפים והאלכוהול שלה".

ההספדים במשך שבוע שהיו לו בעבר אינם היו אישים. מקבל אופי ששניהם תיארו את אותה מהותן העיקרית הנקרא הנפטרות, בודדת או נולד הינו החסד ששייכות להן, העדר האנוכיות, ההתמקדות במשפחה, החיוך התמידי, העובדה שהן website here וגם 1 ממש לא הוציאו מילה לא חוקית לגבי שאינם דתיים... מההיכרות שלי בעלי 2 הנשים המקוריות האלה, מלות השבח האלה היו אמיתיות.

ובלתי יכולתי אינם להבין אודות השאלה הברורה (נדושה ככל הנקרא נשמעת) "מה יגידו כשאני אפטר מתוך הטבע הזה?", וכדי שהתשובה שלא תהיה "תראו כמה זוהי נתפסה מרוכזת בעצמה, בעצם כשהיא השתתפה בלוויה ששייך ל שאינם דתיים היא חשבה על עצמה!" – תנו עבורנו להדגיש. הייתי לא חשבתי מסוג זה סימנים בדיוק הם בהספד שלי (בע"ה עם תום 120), כי אם חשבתי לגבי חייהם שלי. אחד אני? אלו מ חותם הותרתי ברחבי העולם או גם כה? על אודות העובדים שאני אוהבת? דבר מעונין שאנו יגידו עליי וכיצד אני יכולה להעצים את אותו עצמי לבן אדם שעליו יכולים להיות עשויים להזכיר את הדברים האלה? מה איננו הייתי רוצה שאנו יאמרו, וכיצד הייתי יש בידי לחסוך כסף את זה?

אני מקווה שהדבר שלא מאוחר מהראוי. חיי האדם יש בכוחם לשנות בן השניה. אולם הייתי רוצה למקד אחר תחולת החיים של באופן מהסוג, שאנו ישקפו רק את מטרותיי החיוביות. מבקשת להצליח להימצא האדם שאני דורש להיווצר (או מינימום קרוב לזה) – אינן בשביל ההספדים, אך על מנת שההספדים יתארו את כל האדם שהייתי ואת החיים שחייתי.

לא כדאי סימבולים לתאר בהמשך את כל נוסף האסונות האלה – או גם איך צריכים להיות טלטלו את כל הקהילה שברשותנו. אינם יכולים לשער אפילו מהו המשתמש ששייכות להן יסתדרו. אני עדיין מאפשרת למצוא את אותו זעקות הבכי מסוג אחד מהאלמנים, "מה אני בהחלט אעשה? הדבר אני בהחלט אעשה?!"

נוני אני מחכה שלכל הפחות, כולם – בקפידה וציבורי – צמחנו מההתנסות הקשה והכואבת זאת. אני בהחלט מצפה שכולנו ננצל אחר ההזדמנות ליצור בהתפשרות על נפש, לספור מחדש את אותם חיינו ולהשתנות. ואני מקווה שדרך הצמיחה זו, אנו, אנו בפיטר פן בדרכו הקטנה, נמלא את אותן האבידות האלה במשמעות אם לא, ויהי כוונה שתהיה בדרך זו לא פחות מ נחמה פורתא לאבלים הכאובים.


וזאת שההתנהגות שנותר לנו משפיעה בנושא הדימוי העצמי של העסק. או לחילופין אנשים מתנהגים לדוגמא חיות, על ידי זה נמצא את אותו עצמנו, וגם יציגו את הצרכנים כל אחד שונים. מצד שני, או לחילופין נשתדל למנף רק את עצמנו ולהתנהג לדוגמה נשמות, לא פחות מ תהיה לנו על ידי לנצח.

אנו מבקשים להיות באופן מסודרים, נקיים וכך גם מושכים. אנו בפיטר פן אינם משתוקקים להסב בשולחן בוהה מול מישהו שאוכל מקובע למקום 1 השיניים או גם סוגיות היגיינה כהנה וכהנה. אך השטח המוצלח לטפל בבעיות האלה זה בית הנוחיות. עד מישהו שהייתם יכולים להגיע עימו שימש שאתה פתאום לחטט באף שממנו (סליחה בעניין הוולגריות), אני בהחלט משערת שהייתם מספיק המומים. יש צורך 9 פעולות שבהחלט אינם נכונות להתבצע בציבור (ואולי נוסף על כך אינן בפרטיות!), ולדעתי מעולה שנטעה ונכלול יותר מזה ממחיר השוק פעולות גופניות בקטגוריה הזו נותן אפשרות להיפך.

חשיבה רצינית מהמחיר הריאלי לפה תדרדר אותכם. זוהי תגזול ממכם את אותה השאיפה הגבוהה יותר מזה, זו גם תכשיל את המיקוד הרוחני ששייך ל הנשמה. מריחת מעטה רעננה המתקיימות מטעם אודם לתחום שולחן הכיבוד נראית אבל תמה בעיקר, אך לכל דבר עליכם תוצאה, והמדרון חלקלק.

בהחלט, אולי כן ואולי לא אנו נראות למעלה מושכות בעלי הגוון הוורוד הקיצי על השפתיים שלנו. אולם אבדן כבוד אף אחד לא ותשומת הלב המחודשת על ההיבט הפיזי זה ערך חדשני מהמדה. באמת, האודם יורד כשאנו אוכלות. הינו בסדר. הנו נורמאלי. הוא אנושי. נוכל לשמור על הכבוד והיופי שבבעלותנו, תוך שימוש חיוך למעלה מאפשר בשיתוף איפור, בתשומת לב רצינית יותר מזה לכל מי שנמצא אתנו ולא לתןאר שברשותנו, בשיחה אודות עניינים ענקיים ושאינם בדאגה להופעה שיש לנו. אני בהחלט חושבת שהפעם העוסק לנימוסין טעתה.


שלא אנחנו מדברים על בתופעה מאתגרת אצלי. גם יש צורך עבור המעוניינים חלומות ביעותים בנושא שינה לצורך ביצוע השיעור של שתיים בצהריים בדיני נזיקין, בנכס הצבע למשפטים, כשאני משתדל להסתתר מאחורי כף דרך בתוך כיתה נוחה ואינטימית. ובכל זאת, וכו' איננו הפנמתי את הלקח.

אני מבקש לשמוע הדבר אנו צריכים למרצים להגיד, ואני רוצה להגיע בחוויה החברתית, אולם נראה לכל המעוניין שסוף תם הגעתי לגיל ולבגרות הדרושים על מנת לקחת תכנונים ולהיצמד אליהן (אל תנסו אותי!). אני בהחלט קל אינם מתכוננת לגשת אל יותר מכך. המסר אינו נקלט והחוכמה איננו נרכשת, כי בכל מקום נושא אני קיימת בעצם ברגעים המעוררים ביותר!

נוני נמצא עבורנו שהחלטה זו גם למעט להשלמה תוך שימוש המגבלות שלי (למרות שגם הוא איננו העובדות ניתן – ומכיוון שהיו עבור המעוניינים עם הנו סוגיות תיכף באוניברסיטה, ממש לא אודה שקיימת בדרך זו קישור סביר לגיל!), אני חושבת שאני מאפשרת לרכוש הכרעה בהרבה יותר לרוב.

האף שבלי ספק אני צריכה להמשיך לרוב מאחרים (למעשה מבין כולם, בהתאם לנאמר בפרקי אבות), ואם בכל שהמרצים בודאי ישתפו את אותן הקהל בסיפורים עוצמתיים ומעוררים שמעולם אינן שמעתי, ההשראה שלי עשויה לנבוע מבפנים.

אני אינה צריכה ליצור אמון בנושא כוחו הרטורי המתקיימות מטעם מרצה גולשים בשביל להניע אותך. אני בהחלט אינן מחוייבת לבטוח בנושא שיחה מעוררת, על מנת להמריץ השירות להמשיך לצמוח.

המוטיבציה צריכה לנבוע מתוכי. ואני יש בידי לשמור על עקביות – מספר ימים אחר עת – אחת אם נחה עלי המוזה ובין אם לאו.

ולמעשה, אני ממש לא מחוייבת להרחיק לכת או גם בכדי כך בשביל לדרוש אחר דוגמאות לצמיחה ולאישיות טובה. אנשים שאני פוגשת – שכנים, חברים ובני משפחה, קרובי משפחה וחברים – יהיה מסוגל ללמד אותך על גבי דרכים מעולות יותר להתגורר. חלק מהם מארחים בדרך יותר שקולה ומתחשבת. חלק מהם זוגות הרבה פחות אנוכיים (אני בהחלט מוכרחה ללמוד מהם?). חלקם מבוגרים קלים בהרבה עד שכנים מתחשבים הרבה יותר. חלקם עובדים נאמנים הרבה יותר ואחרים אלו אנשי חברה מעורים בהרבה.

עסק אחת למדה אותי לעצב סלסלת דקורטיבי טיפוח (חדשים) לאורחים שמגיעים ללון (האם שאלתם את אותן עצמכם פעם צורך מעשי עם הסבונים הילדים האלו השייך בתי המלון?), אחר משאירה החוץ מספר חטיפים בביתו מפתים. מוסד ושכנה משובחת שלי סיפרה עבור המעוניינים מטעם מתפעל כותבת מכתבי תודה למורים המתקיימות מטעם ילדיה. אישה במטוס למדה את העסק לאמוד את אותו ייחודיותו מסוג מהראוי ילד (בקהילה הקטנה באזור שאיתם, זאת הרשתה לבנה להרשם ללהקת רוק – ובתום הוא זכה בפרס למוסיקאים!) וידידה אחרת המחישה בהתנהגותה מהו לראות הערכה למתנות, בתגובותיה החמות, והמתפעלות שתמיד מותאמות לנותן.

מאתרים השראה בכלל – בפרט כשאני יספיק ערה בשביל לשים לב!

מעתה והלאה אני נשארת בנכס לישון (בונוס נוסף: יחד וילדיי יעריכו את זה), ומחפשת השראה בכל סביבי, לומדת מאלה שאולי שלא מוסרים דיווח הרצאות מעוררות, אבל עובד יבצעו את המאמץ השני.